עתונות

גואטה דורשת להחמיר תנאי הסף בהנפקת שותפויות מו"פ - בבורסה לא ישתפו פעולה

שות ניירות ערך מציעה לבורסה שינויים בתקנון, ובהם העלאת סכום הגיוס המינימלי, הארכת תקופת החסימה של המניות והשקעה של מחצית מכספי ההנפקה במועד הגיוס

16.02.21 | אסא ששון


רשות ניירות ערך מציעה לבורסה שינויים בתקנון, ובהם העלאת סכום הגיוס המינימלי, הארכת תקופת החסימה של המניות והשקעה של מחצית מכספי ההנפקה במועד הגיוס.

אנשי רשות ניירות ערך (ני"ע) והבורסה התחבטו במשך שנים כיצד אפשר לחבר את מגזר ההיי-טק לשוק ההון ולציבור. אחד הפתרונות שמצאו היה מתן אישור לשותפות מו"פ (מחקר ופיתוח) להנפיק בבורסה.

ההנפקה של שותפויות המו"פ הוסדרה בתיקון חקיקה בסוף דצמבר 2020, שאיפשר לראשונה לשותפויות שאינן מתחום האנרגיה (או הפקת סרטים) לגייס הון ממשקיעים מוסדיים ופרטיים.

שותפויות מו"פ הן מעין קרנות הון סיכון סחירות, המשקיעות בסטארט-אפים מתחומי טכנולוגיה, ביומד, פינטק אגרו-טק ועוד. עד כה שש שותפויות מו"פ השלימות הנפקות, שבהן גייסו כ-350 מיליון שקל – ועוד רבות נערכות להנפקה. השקעה בשותפויות מו"פ נחשבת מסוכנת מאוד.

הסטטיסטיקה מלמדת כי רק סטארט־אפים מעטים צומחים לחברות בוגרות ומצליחות, המייצרות הכנסות ורווחים ועשויות להגיע לאקזיטים; בעוד רובם דועכים ונסגרים, או נהפכים "חברות זומבי".

למרות הליך הבחינה הארוך, ברשות ני"ע החליטו לקחת צעד לאחור ולהגביר את הפיקוח על השותפויות. היום (שני) פירסמה הרשות הצעה לשינוי תקנון הבורסה, באופן שיחמיר את תנאי הסף להנפקות. ברשות מעוניינים לשכלל את מנגנוני ההגנה על הציבור ולהבטיח את מחויבותם של היזמים כלפי משקיעים. בשבוע שעבר הרשות אף שלחה מכתב בעניין למנהלי קרנות הנאמנות (המפוקחים על ידי הרשות), שבו הנחתה אותם להביא בחשבון את השינויים הצפויים.

ברשות מעוניינים להעלות את סכום הגיוס המינימלי של שותפויות המו"פ ל-50 מיליון שקל; להאריך את תקופת החסימה שבה חברת הניהול (השותף הכללי) לא תוכל לממש מניות בשוק; לקבוע חובה לייעד מחצית מתמורת הגיוס להשקעה עוד במועד ההנפקה; ליצור זיקה של השקעות השותפות למשק הישראלי בלבד; ולקבוע חובת הפקדת תמורת ההנפקה הנותרת באפיקים סולידיים בלבד.

"תנאים אלה גובשו תוך מתן דעת והשוואת מאפייני הפעילות של שותפויות המו"פ לפעילות המקבילה בשוק הגיוסים הפרטי של קרנות ההון סיכון, המגייסות הון ממשקיעים מתוחכמים ובחינת הגילוי שניתן על ידם ומבנה התמריצים של המנהלים בהן", כתבו ברשות.

הם אף המליצו לשותפויות החדשות שמתכוונות להנפיק, "לאמץ באופן וולנטרי את ההנחיות החדשות או את חלקן, כאשר הגילוי יופיע על כריכת התשקיף".

עוד קודם לכן, הרשות הרחיבה את הגילוי הנדרש בתשקיף משותפויות מו"פ שמעוניינות לגייס הון. בין השאר, היא דורשת גילוי בנוגע לחברות המטרה (החברות שבהן תתבצע השקעה); גילוי אודות היזם, יכולת איתור ההשקעות והאנליזה שלו ושיקול דעתו ביחס להשקעה בחברות המטרה; גילוי בדבר מבנה התמריצים של היזם, ובפרט אודות מבנה התגמולים; גילוי בנוגע להצלחות וכישלונות עסקיים, וכן היבטים המעידים על פגם במהימנות של בעלי השליטה ונושאי המשרה.

הבורסה צפויה להתנגד

ברשות מעוניינים לבצע תיקון בתקנון הבורסה באופן שיהלום את תנאי סף החדשים שגובשו. ואולם, בבורסה לא מתכוונים לתת יד למהלך החדש. מקורבים לנושא ציינו שבבורסה לא רואים בחיוב את שינוי התקנות – ולכן אין בכוונתם לשתף פעולה. המחלוקת הטרייה בעניין שותפויות המו"פ מצטרפת ליחסים המתוחים ממילא בין יו"ר הרשות ענת גואטה לבין מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב סביב נושאים שונים – האחרון שבהם היתה ההתנגשות סביב שינוי משקל המניות במדד הבנקים.

"נראה שהמחלוקת בין הרשות לבורסה היא רחבה יותר מאשר אי הסכמה בסוגיות מקצועיות נקודתיות", אומר עו"ד אחיי גמא, ראש מחלקת שוק הון וני"ע במשרד המבורגר עברון. "קשה להאשים את הבורסה בחוסר רצון לשתף פעולה עם שינויים בתקנון שיובילו לפגיעה בהכנסותיה, בשעה שהוראות התקנון, ערב השינוי, ממילא אושרו בידי רשות ניירות ערך.

"במצב שנוצר מבקשים מהבורסה בקשה שעל פניה אין איש יכול לעמוד בה - מצד אחד להשיא את רווחיה, ומן הצד השני לנקוט בצעדים כרגולטור, אף אם יש באותם צעדים משום פגיעה ברווחיה שלה. לא בטוח שכאשר עוצב מתווה הפרטת הבורסה ראו מתכנניו את הנולד בהקשר הזה. ייתכן שזה הזמן והמקום לדיון מחודש על אופן קביעת שינויים בתקנון הבורסה, ואולי זו הזדמנות גם לשלב גורמים נוספים בתהליך, כגון נציגי החברות הציבוריות".

מעניין לציין שחרף הגברת הרגולציה והחמרת תנאי הסף לשותפויות המו"פ, רשות ני"ע מקדמת מתן אישור לחברות ספאק (SPAC) – חברות ללא פעילות, שמגייסות הון לצורך השקעה בחברה קיימת – להנפיק בתל אביב. בשוק חוששים כי הנפקה במודל של ספאק – שהיתה נפוצה בתל אביב בשנות ה-90 ונפוצה כיום בניו יורק – עלולה לנפח עוד יותר את תמחור חברות הטכנולוגיה בבורסה.

מרשות ני"ע נמסר: "נציב תנאים מחמירים לגיוס באמצעות מכשיר הספאק, שמטרתם להפחית סיכונים על ידי חיזוק מנגנוני ההגנה על המשקיעים, כך שיהיו בהלימה גבוהה לאינטרס של היזם. בדומה לכך, גם בשותפויות מו״פ פרסמה הרשות הצעה לתיקון תקנון הבורסה לשכלול מנגנוני ההגנה על משקיעים בהם".

לכתבה המקורית