עתונות

ההנפקה והגרושה: האם יופקדו 4.5 מיליון ש'?

המחוזי חייב חברת נדל"ן להפקיד את הכסף בנאמנות כדי להבטיח את זכויותיה של אישה בסכסוך עם אחד מבעליה. העליון ביטל את פסק הדין

18.10.20


בית המשפט העליון ביטל לאחרונה חיוב של חברת נדל"ן להפקיד 4.5 מיליון שקל בנאמנות כתנאי לצאת להנפקה בבורסה, כדי להבטיח זכויותיה של אישה בחברה במסגרת סכסוך רכושי עם הגרוש שלה – שניהם בעלי מניות בחברת אם שמחזיקה בחצי מהמניות בחברה. השופט אלכס שטיין קבע כי החברה לא קשורה לסכסוך ולא צריכה לדאוג לכך שבעליה יעמוד בחובותיו כלפי גרושתו. 

בני הזוג מנהלים סכסוך רכושי מזה מספר שנים והם עדיין שותפים בקונצרן חברות בנייה. במסגרת הסכסוך ביניהם ניתן לאישה צו מניעה זמני שאוסר על החברות בקונצרן לבצע פעולות פיננסיות שאינן במהלך העסקים הרגיל ללא אישור בית המשפט. 

במרץ האחרון פעלה אחת החברות בהתאם לצו וביקשה מבית המשפט למשפחה באמצעות עו"ד גבריאל מויאל מאור לאשר הנפקה לבורסה, שלטענתה תשפר את מצבה ותשאיר לה כסף פנוי שיכול להגיע ל-18 מיליון שקל. בית המשפט קיבל את הבקשה וחייב את האישה לשלם לה ולגרוש שלה הוצאות של 17,500 שקל בתוספת מע"מ. 

אלא שבהמשך בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה האישה באמצעות עו"ד רות דיין-וולפנר וחייב את החברה להפקיד בנאמנות 4.5 מיליון שקל כדי להבטיח את זכויותיה בחברה ובכסף הפנוי, ולמנוע מבעלה לשעבר להתעשר על חשבונה. 

ואולם, היוצרות שוב התהפכו בעקבות ערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון בטענה שהמחוזי טעה כיוון שהחברה כלל לא צד לסכסוך המשפחתי ולא ייתכן שתחויב להפקיד מיליוני שקלים כתנאי להנפקה שלא בטוח תצא וכדי להבטיח חובות אישיות של הגרוש כלפי האישה. 

הגרוש, שמיוצג על ידי עו"ד שירי מלכה, הצטרף לטענות אלה והדגיש כי בידי גרושתו יש מספיק בטוחות, כמו עיקולים, צווי מניעה וזכויות בנכסים בארץ ובחו"ל, כדי להבטיח את זכויותיה במסגרת הסכסוך הרכושי. 

מנגד טענה האישה כי הבטוחה נדרשת כדי למנוע מהגרוש שלה לרוקן את החברה, וממילא אין הצדקה לנהל דיון שלישי בנושא שאין לו כל חשיבות משפטית ציבורית. 

אבל השופט אלכס שטיין סבר כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מחייב התערבות כיוון שהוא שגוי. השופט קבע כי בין החברה לבין האישה אין כל יריבות משפטית וודאי שהחברה לא צריכה לדאוג לכך שאחד המנהלים שלה יעמוד בתנאי חלוקת הרכוש עם גרושתו. 

הוא הוסיף כי הפקדת הכספים עלולה לפגוע במשקיעים ואף להרתיע אותם כיוון שהיא מחויבת בדיווח. עוד הוא קבע כי בית המשפט המחוזי טעה כשגזר את סכום הבטוחה מסכום כסף פנוי משוער שנמצא רק "על הנייר" וכשכלל אין עדיין הכרעה שיפוטית לגבי זכויותיה של האישה בכספים. האישה זכאית להבטיח את חלקה, הסביר, אבל רק במה שקיים ולא במה שלא קיים. 

מכל מקום, השופט הבהיר כי האישה תוכל להגן על הכספים בבוא העת באמצעות הגשת בקשה לעיקול כספו של הגרוש שלה. בנוסף, סביר להניח שבית המשפט למשפחה יגיב בחומרה אם הוא ינסה לנצל לרעה את מעמדו בחברה וייטול כספים על חשבון גרושתו. 

לפיכך השופט ביטל את פסק הדין של המחוזי וחייב את האישה לשלם הוצאות של 7,000 שקל לחברה ו-3,000 שקל לגרוש, בתוספת מע"מ.