עתונות

סטארטאפ ויזמות עסקית – חשיבה משפטית תחילה

ככל שהמונח סטארטאפ נשמע חלומי ראשוני, פורץ דרך ומשנה מציאות, הרי שחלק בלתי מבוטל מההצלחה העתידית של המיזם נעוץ בנקיטת מהלכים משפטיים נכונים כבר בתחילת הדרך. גם היוזמה החדשנית ביותר לא תמריא, אם לא תעוגן היטב על ידי כללים והסדרים.


ככל שהמונח סטארטאפ נשמע חלומי ראשוני, פורץ דרך ומשנה מציאות, הרי שחלק בלתי מבוטל מההצלחה העתידית של המיזם נעוץ בנקיטת מהלכים משפטיים נכונים כבר בתחילת הדרך. גם היוזמה החדשנית ביותר לא תמריא, אם לא תעוגן היטב על ידי כללים והסדרים.

ננסה לתאר מספר הסדרים משפטיים שנחוצים לקיומו ולשרידותו של מיזם סטארטאפ. בדרך כלל, מיזמים לא מעטים מוותרים על ייעוץ משפטי טרם יציאתם לדרך, בהנחה שבשלב מאוחר יותר ישלימו את הפערים. בנוסף, מיזמים רבים מחליטים במודע, מטעמי חיסכון, לוותר על ייעוץ משפטי ולהסתפק בחבר או בבן דוד בעלי רישיון עורך דין, למרות שאין להם שמץ של מושג בתחום היזמות, ובמיוחד בהקמת סטארטאפ.

תחילת הדרך. האופן בו מתקשרים הצדדים לפני יציאתו לעולם של המיזם, משפיע רבות על מערכות היחסים ביניהם בהמשך הדרך. הסדרת הנושא כבר בהתחלה, תמנע בעתיד כאב ראש, מאבקים ואף הליכים משפטיים מיותרים. נכון לנסח הסכם מייסדים, הסכם בעלי מניות, הסכם שותפות, או כל מסמך הנושא שם אחר, שמניח את התשתית להסדר בין הצדדים. יש להסדיר את חלוקת המניות, את הבעלות במיזם, חלוקת התפקידים, רכישה חוזרת של מניות ממי שפרש, המחאת קניין רוחני, החלטות מחייבות רוב מיוחס וזכויות חתימה. הסדרת נושאים אלה תאפשר הקמת מיזם בו כללי המשחק ברורים ומובנים כך, כל יזם יודע את חלקו במיזם, האם הקניין הרוחני יהיה של המיזם בלבד ללא כל זכות צד שלישי, וכו'. יישום כל אלה יקנה לפעילות המיזם את השקט הנחוץ לו להתמקד בפיתוח הטכנולוגי והעסקי.

שמירה על הקניין הרוחני. קניין רוחני הוא הנכס החשוב ביותר של המיזם ומהווה את הבסיס לקביעת ערכו של המיזם ותוצריו. בכל שהקניין הרוחני ייחודי יותר, השווי שניתן לייחס לו ולמיזם גבוה יותר. על הקניין הרוחני יש להגן מבית ומבחוץ. אחת הבעיות במיזמים של חבר'ה צעירים היא "גניבת" רעיונות, טכנולוגיה וידע ממקומות עבודה קודמים שלהם, או מחבר שסיפר להם משהו והם מיישמים אותו, במצב כזה הם חושפים את המיזם לתביעות, כיוון שהמוצר מתבסס על טכנולוגיה של צד שלישי, לפעמים זה נגמר רע מאוד, עם צווי מניעה ותביעות כספיות. לכן, יש לתת על כך את הדעת.

מנגד, חשוב להגן על קניין רוחני שמפותח במיזם: פטנטים, סמני מסחר, מדגמים וגם סופדות מסחריים שאינם עולים לכדי פטנטים. הגנה זו נועדה למנוע מצדדים שלישיים לעשות שימוש בקניין הרוחני של המיזם מבלי לקבל רשות.

הגנה על הקניין הרוחני תתבצע בשני מישורים: המוכר מבניהם הוא רישום הקניין הרוחני, כלומר הגשת בקשות פטנט, רישום סימני מסחר ומדגמים. במצב זה, ההחלטה באילו ממדינות העולם תוגש הבקשה הינה קריטית למיזם ואף טומנת בחובה עלות כספיות לא מבוטלת. יש לבחור את המדינות בהן יוגשו הבקשות, בהתבסס על המודל העסקי הנחזה של המיזם. במקרים רבים יזמים צעירים חוסכים בהגשה בקשות פטנט (או שאין להם אמצעים לכך) והתוצאה היא הגנה חלקית וחשיפה במדינות אחרות.

במישור השני, הפנימי, המיזם חייב להבטיח את בעלותו בקניין הרוחני ואת גילויו, אם בכלל, תחת הגנות. ניסוח הסכמי העסקה שכוללים סעיפים בדבר המחאת הזכויות בקניין הרוחני, כולל מרכיב תמורה גלובלית לעובד, נחוצה על מנת להתגונן מול טענות של עובדים בדבר זכותם לפיתוחים או לתמורה בגינם.

הסכמי ייעוץ חייבים לכלול סעיף שמגדיר את העבודה כעבודה קבלנית, שתוצריה שייכים לחברה בלבד, לרבות הסכמה לסייע במימוש המשפטי של התחייבויות אלה.

משקיעים. בדרך כלל יזמי מיזם מבקשים לגייס משקיעים, על מנת לממן את המשך פעילותו והתפתחותו. ההסדר שיושג עם המשקיעים יקבע לאורך תקופה את המשטר הפנימי של החברה וישפיע על יכולות העבודה וההתפתחות של המיזם. הסדר זה יניח תשתית לגבולות החופש של היזמים, יקבע את התקציב, ההוצאות, השכר, ואופן קבלת ההחלטות בנושאים בעלי השלכות כלכליות. יש לשאוף לשיווי משקל בין האינטרס של המשקיע, שביטויו הקיצוני הוא שליטה מלאה על כל הנעשה במיזם, לבין האינטרס של היזמים לפעול למימוש החזון תחת מינימום מגבלות. לכל צד נימוקים כבדי משקל לעמדתו. יש למצוא תא האיזון בין זכויות המשקיע אל מול שאיפות היזמים: מחד, היזמים צריכים להכיר בכך שמי שמאמין בהם לא נותן להם יד חופשית לעשות בהשקעה שלו ככל העולה על רוחם ומצפה למנגנוני פיקוח ובקרה, מאידך, המשקיע צריך להבין שההשקעות במיזם היא עניין של הון סיכון ולא רכישת בעלות ושליטה, וכי ההבנה שיקבל צריכה להגן על האינטרס הכלכלי שלו אולם לא לשעבד את המיזם לטובתו.

ובכן, חשיבה משפטית בתחילת הדרך והבנת הצורך בשילוב מנגנונים משפטיים קלאסיים בפעילות חדשנית, הם המפתח למזעור המכשולים שאינם טכנולוגיים או עסקיים, שעלולים לעמוד בפני הצלחתו של המיזם.