עתונות

פלטפורמת גיוס המונים והתאמתה להליכי תובענה ייצוגית-סנונית ראשונה בבתי המשפט בישראל

משקיע בקמפיין גיוס ההמונים של חברה שפיתחה עט דיגיטלי, טען כי החברה לא סיפקה את העט כפי שהתחייבה - ולכן היא צריכה לפצותו ■ לאור המלצת בית המשפט, התובע חזר בו ■ החברה: "לצד הציפייה לתמורה, ישנו גם סיכון כי הציפיה לא תתממש".

20.09.18 | אפרת נוימן


הרעיון שעומד מאחורי גיוס המונים באינטרנט הוא פשוט: הרבה אנשים פרטיים נותנים כל אחד מעט כסף ויחד הגיוס מסייע למימון מיזמים, עסקים וארגונים. פלטפורמות מימון ההמונים משמשות בשנים האחרונות ככלי מימוני חשוב לחברות סטארט־אפ ועסקים קטנים צעירים. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הגיוס, יכול היזם להציע למשקיעים "משהו". זה יכול להיות המוצר במהדורה הראשונה שלו, מכתב תודה חתום, או אפילו השתתפות בסרט שבשבילו גויס הכסף.

התחום החדשני מביא אתו גם שאלות מעניינות. אחת מהן נוגעת לסטטוס של אותם משקיעים קטנים. האם כאשר מובטחת להם תמורה עבור השקעתם, ניתן לומר שמתקיימת עסקה צרכנית? האם משקיע בפרויקט של גיוס המונים יכול להגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה המגייסת, בטענה כי לא קיימה את ההתחייבות כלפיו?

השאלה התקדימית הזאת הגיעה באחרונה לבית המשפט. בתיק אמנם לא ניתנו פסק דין או אפילו החלטה לגבי אישור הבקשה להגשת תביעה ייצוגית, אך השופטת הדס עובדיה הביעה את עמדתה הראשונית, שלפיה לא מתקיימת מערכת יחסים צרכנית מול משתתפי הגיוס. בעקבות זאת, התובע נסוג מהבקשה.

השתתפות של 188 דולר בגיוס

בנובמבר 2017 הגיש זיו מלמד בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת OTM טכנולוגיות, שגייסה באמצעות קמפיין גיוס המונים כספים לפיתוח העט הטכנולוגי Phree. זהו עט חכם, שניתן לכתוב באמצעותו על גבי כל משטח, ולסנכרן את הכתב עם מוצרים טכנולוגיים נוספים, כמו מחשבים וטאבלטים.

באמצע 2015 העלתה החברה את קמפיין הגיוס באתר קיקסטארטר וגייסה באמצעותו כמיליון דולר בחודש וחצי. קיקסטארטר היא אחת מפלטפורמות גיוס ההמונים הגדולות והפופולריות ביותר בעולם, המעניקה במה לפרויקטים רבים מתחום הטכנולוגיה (אך לא רק בתחום זה) ומאפשרת להם לגייס כספים לטובת פיתוח וייצור בעזרת הציבור.

אחד היזמים מאחורי החברה, גלעד לדרר, אמר בראיון שנתן לאחר הגיוס כי 5,000 אנשים נתנו לחברה בממוצע 200 דולר כל אחד וכי קמפיין הגיוס שהעלתה החברה ברשת היה (נכון לאותה העת) הקמפיין הישראלי השני הכי טוב בכל הזמנים, ואחד מ-40 הקמפיינים שהכי הצליחו בעולם בתחום הטכנולוגיה.

גם מלמד השתתף בגיוס, ושילם 188 דולר, סכום שכולל את מחיר העט בתוספת משלוח לישראל. בבקשתו לאישור הגשת תביעה ייצוגית טען כי במסגרת המכירה המוקדמת, התחייבה החברה להשלים את התאמת העט הטכנולוגי לייצור המוני עד לפברואר 2016, ולהתחיל לספק לחברי הקבוצה הייצוגית את העט הטכנולוגי במארס־אפריל 2016, אך בפועל היא הפרה את ההתחייבות ולא סיפקה את המוצר במועדים אלה.

עד ליום הגשת התביעה, נטען בבקשה, החברה עדיין לא השלימה את התאמת העט, לא סיפקה אותו והיא אף מסרבת להשיב את הכספים שגייסה לחברי הקבוצה.

מלמד טען כי מדובר בחוזה לכל דבר שנכרת בין קבוצת המשלמים לבין החברה, אשר הופר, ומכיוון שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה בפרק זמן סביר, וגם אין צפי למועד אספקת המוצר, יש להורות על ביטול החוזה, להחזיר את הכספים ששולמו ולפצות את חברי הקבוצה.

אין הבטחה לספק את המוצר המוגמר

בתגובה שהגישה החברה באפריל 2018 היא הדגישה את היותו של הנושא תקדימי, וכתבה כי התביעה עוסקת בתחום חדש יחסית, שהחל לצמוח רק בשנים האחרונות. עוד נכתב כי תחום זה אינו מוסדר בחקיקה, וכי לא הוגשה כל תביעה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין דומה.

החברה טענה בראש ובראשונה כי לא מדובר בעסקה צרכנית, וגם בספרי החברה הכספים של התומכים נרשמו כ"השתתפות בהוצאות מחקר ופיתוח" ולא ככספי מכירות.

"אדם המשתתף במימון המונים למעשה תורם לפרויקט שבו הוא מבקש לתמוך והוא עושה כן מבלי ציפייה לתמורה כלשהי, או לחלופין מתוך ציפייה לתמורה שאינה כספית. לצד הציפייה לתמורה ישנו גם סיכון כי הציפיה לא תתממש וכי המיזם לא יצא אל הפועל, או כי ייגרמו עיכובים ואף עיכובים ניכרים בהשלמתו. אין בעצם התמיכה הכספית בפרויקט כל ערובה לכך שהמיזם יצלח, או לכך שתתקבל תמורה כלשהי, ודאי שלא למועד השלמת המיזם וקבלת התמורה. גם כאשר משקיעים במניות של חברה, אין כל ערובה לכך שהחברה תחלק דיווידנדים לבעלי המניות, וודאי שאין התחייבות לגבי מועד ביצוע החלוקה. הדבר תלוי בגורמים שונים שאין אפשרות לצפותם מראש", נכתב.

עוד נכתב בתגובה כי המבקש, כמו יתר חברי קבוצת התורמים, הם תומכים במיזם של החברה, שטרם הושלם והם אינם צרכנים. "התומכים הם מעין תורמים, כאשר בתמורה לתמיכתם לא זכו למניות במשיבה או לבעלות כלשהי, אלא חלקם זכאים ל–'Reward', כלומר זכאים לקבל את המוצר שאותו מפתחת המשיבה, אם וכאשר פיתוחו וייצורו יושלמו".

בדיון שנערך ביולי בפני השופטת עובדיה מבית המשפט המחוזי מרכז, אמר עו"ד מנחם אברמוביץ ממשרד המבורגר עברון, המייצג את OTM טכנולוגיות, כי העט הטכנולוגי הוא מוצר חדשני שצריך זמן כדי להשלים את תהליך פיתוחו, ושבינתיים אין לו תחליף בשוק. לדבריו, החברה נמצאת במשא ומתן עם כמה חברות גדולות בניסיון לעבור לייצור המוני וכי האב טיפוס קיים ועובד. "זה נכון שחלף זמן", הוא הוסיף, "האנשים שנמצאים פה ממשיכים לממן את החברה מהלוואות בעלים. הם מאמינים בכל לב כי בסופו של דבר הם יצליחו, אחרי 20 שנה, להעלות את הדבר הזה על דרך המלך. העובדה שנגד החברה מוגשת תביעה ייצוגית היא מראש דגל אדום עבור משקיעים פוטנציאליים, וטענות כמו מרמה, אי־גילוי והונאת משקיעים לא עוזרות למצוא את המשקיע שירצה ללכת עם החברה ולהפוך הייצור להמוני".

בעלי המניות העיקריים בחברה הגיעו אף הם לדיון. אחד מהם, עופר כינורות, אמר כי שלושה חודשים קודם לכן סיפקה החברה את הדיווח האחרון לתומכים בקיקסטרטר, שבו נאמר כי היזמים מקיימים דיונים עם חברות שונות על ייצור העט, זהו תהליך ארוך, ומטיבן של שיחות כאלה שהן חסויות.

השופטת הביעה בדיון את עמדתה הראשונית, שלפיה היא נוטה לקבל את טענות החברה שלא מדובר במערכת יחסים צרכנית שניתן להגיש בגינה תביעה ייצוגיות, אלא בתמיכה בלבד במסגרת קמפיין המימון. לדבריה, סביר יותר לקבוע כי אין הבטחה מצד החברה לספק את המוצר המוגמר, אלא רק בקשה לתרומה כספית שתסייע בפיתוחו, שלעתים מצליח ולעתים לא. בהתאם להמלצתה החליט התובע לסגת מהתביעה, והשופטת אישרה זאת, בלי לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

ברכישת מניות הסיפור משתנה

אברמוביץ אומר כי ייתכן שהעובדה שבעלי החברה הוכיחו שהם עשו מאמצים מעל ומעבר כדי לנסות ולפתח את המוצר, סייעה להחלטת השופטת. "כל בעלי המניות השקיעו מיליוני שקלים, והם עדיין מקווים לסיים את הפיתוח. לא מדובר ברמאות, אלא בחברה שמנסה לעמוד בהתחייבויות שלה. העט כבר קיים ועובד. אולי בהמשך תוגש לבית המשפט בהקשר של גיוס המונים בקשה לתביעה ייצוגית במקרה שבו התנהלות החברה המגייסת בעייתית יותר, וכך תיווצר הלכה מחמירה יותר. מבחינה משפטית זה לא אמור לשנות, אבל כבר ראינו שיש הבדלים של גישות בין שופטים".

המקרה של העט הדיגיטלי מתייחס למודל הקלאסי של מימון המונים. בתחילת השנה קיבל גיוס ההמונים בישראל דחיפה משמעותית, כשרשות ניירות ערך אישרה תקנות המאפשרות לחברות לגייס כסף אונליין ממספר בלתי מוגבל של משקיעים, בלי שהחברות המגייסות יחוייבו בפרסום תשקיף. מדובר במימון המונים תמורת מניות גם למי שאינם משקיעים כשירים. הגיוס ייעשה באמצעות פלטפורמות גיוס המונים שיעמדו בקריטריונים שנקבעו בתקנות.

וכאן עולה השאלה, האם גם במקרה זה לא יהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית? עו"ד שקד ניסן־כהן ממשרד המבורגר עברון, אשר ייצגה את החברה ביחד עם אברמוביץ, מציינת כי במקרה של רכישת ניירות ערך התמונה שונה, שכן ברגע שרוכשים מניות חל חוק ניירות ערך, המאפשר, בכפוף לעמידה בתנאים, להגיש תביעה ייצוגית.

לדבריה, "למעט ברכישת ניירות ערך, קשה לראות מקרים שבהם יתאפשר להגיש תביעה ייצוגית בגיוס המונים, כי אין יחסים בין עוסק לצרכן".