עתונות

צרות של עשירים: מקבלים שירות מבנק זר - ולא יכולים לתבוע אותו בתל אביב (דה מרקר)

אזרחית ישראלית תבעה את בנק BNP הצרפתי במחלקה הכלכלית בתל אביב ■ לטענתה, בזמן שמיחזרה משכנתא לרכישת נכסים בפריז ובסן טרופה - היא קיבלה בלא ידיעתה מהבנק הלוואה של 5.35 מיליון יורו לחשבון הבנק שלה בסינגפור, והבנק שיחק בכסף הזה באופן ספקולטיבי

10.09.19 | אפרת נוימן


באיזה מקרים אפשר לתבוע מוסד פיננסי זר לפי חוק הייעוץ הישראלי? בית המשפט חידד באחרונה את המצבים שבהם תביעות על ייעוץ שקיבלו אזרחים ישראלים עבור שירותים שניתנו להם מחוץ למדינה ייבחנו בישראל.

 המקרה עסק ברות אגם, תושבת ישראל שהגישה לפני שנתיים תביעה נגד בנק BNP פאריבה הצרפתי למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענת אגם, היא חתמה מול הבנק על מסמכים הנוגעים לעסקת מימון ומיחזור משכנתא של נכסים בסן טרופה ובסנט פייר בפריז — אך בפועל התברר לה כי העסקה כללה אשראי נוסף בסך 5.35  מיליון יורו, שהושקעו עבורה ועבור אחיה בהשקעות ספקולטיביות. אגם גם טענה כי הבנק זייף מסמכים שונים כדי להכשיר את מעשי התרמית שנקט.

בחודש שעבר קבעה השופטת רות רונן כי במקרים שבהם לקוח קיבל שירות בחו"ל, לעסקה אין כל זיקה לישראל וגם הפנייה הגיעה מצד הלקוח ולא להפך — לא תהיה תחולה לחוק הייעוץ. הפרשנות הזאת עולה בקנה אחד עם העמדה של רשות ניירות ערך.

לפי הדין בישראל, לבנקים זרים אסור לפנות למשקיעים ישראלים פוטנציאליים כדי שינהלו עבורם כספים או ייעצו להם בהשקעות פיננסיות בחו"ל — אלא אם הבנק הזר נרשם במרשם "עוסקים זרים" שמנהלת רשות ניירות ערך ומקיים סט כללים שנקבעו בחוק. רישום במרשם מכפיף את הבנק הזר לפיקוח (חלקי) של הרשות. הבנק הצרפתי לא נרשם בישראל ולכן אגם טענה כי הפר את החוק. בנוסף, היא טענה להפרת חובת האמון שבחוק הייעוץ, החובה להתאים את השירות ללקוח והחובה לדווח ללקוח על עסקה הכרוכה בסיכונים מיוחדים ולקבל אישור לביצוע עסקה כזו

 הצדדים הסכימו כי הדיון בתביעה יפוצל, ובשלב ראשון יוכרע אם חוק הייעוץ (שרוב עילות התביעה כוונו אליו) בכלל חל במקרה הזה. רק אם התשובה תהיה חיובית, יידונו הטענות לגופן. השופטת רונן קבעה כי חוק הייעוץ אינו חל על המקרה.

גרסת הבנק התקבלה

המורכבות של המקרה נבעה מכך שמדובר בבנק צרפתי שנתן שירות לישראלית על השקעות בסינגפור, כשגם אחיה הצרפתי של המשקיעה מעורב בעניין.

השופטת ציינה בהחלטה שנתנה כי חוק הייעוץ נועד להסדיר את תחום הייעוץ, השיווק וניהול התיקים שניתנו בישראל — תוך הגנה על ציבור המשקיעים הישראלי. מנגד, גם אין ספק כי הוראות החוק לא יחולו כאשר כל רכיבי העסקה נעשו מחוץ לישראל, לא היה בין הצדדים כל קשר בתחומי ישראל ביחס לעסקה ולא הייתה פנייה של הבנק לגיוס הלקוחה.

המבחן הרלוונטי הוא מי יזם את הקשר. כאשר הפנייה לגיוס לקוח נעשתה למי שנמצא בישראל וכאשר נותן השירות מודע לכך שהוא נמצא בישראל, יחולו הוראות החוק — גם אם בסופו של דבר ניהול התיק או הייעוץ נעשים מחוץ לישראל. לעומת זאת, במקרה שהלקוח הוא זה שפונה אל נותן השירות הזר ומבקש ממנו לקבל שירות, ומדובר בשירותים שנעשים מחוץ לישראל — לא יחול חוק הייעוץ.

השופטת הוסיפה כי הפרשנות הזאת תואמת גם את הפרשנות של רשות ניירות ערך, כפי שהובעה בעמדה שנתנה ב–2011 ,ולפיה ניסיון לגייס לקוחות ישראלים לביצוע השקעות מחוץ לישראל עשוי להוביל לתחולה של הוראות חוק הייעוץ.

במקרה הזה היא קבעה כי לא ניתן לראות בבנק כמי שיזם את הפנייה לתובעת, ויש להעדיף את גרסת הבנק שלפיה אחיה של התובעת פעל כשליח מטעם אחותו במסגרת היחסים מול הבנק. לכן, היא סילקה על הסף את התביעה בנוגע לעילות שמתייחסות לחוק הייעוץ. כעת אגם תידרש להודיע אם היא מעוניינת להמשיך בתביעה בעילות אחרות.

עו"ד אחיי גמא, ראש מחלקת שוק הון, ניירות ערך והון סיכון במשרד המבורגר עברון ושות' (שלא היה מעורב בתיק) מסביר כי אף שלא מדובר בפסיקה תקדימית, היא חשובה דווקא משום כך. "לו היה מקבל בית המשפט את טענת המשקיעה, היה בכך כדי להרתיע מוסדות פיננסיים בינלאומיים, שאינם רשומים במרשם העוסקים הזרים, מלקיים קשרים עסקיים עם ישראלים, רק בגין היותם ישראלים, וזאת מחשש שיהיה בכך בכדי להפר את החוק בישראל. בית המשפט שומר על איזון עדין באופן שמאפשר לישראלים להשקיע במוסדות פיננסיים מגוונים בחו"ל, אך מנגד אינו מאפשר למוסדות פיננסיים להציע את מרכולתם בישראל, אלא אם הם חוסים תחת כנפי הפיקוח של רשות ניירות ערך".