עתונות

קרב מלוכלך: למה הקפיא ביהמ"ש מכרז מיליונים של חומרי ניקוי לצה"ל?

כבר 16 שנה מספקת קליר חומרי ניקוי והיגיינה לצה"ל בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה - המתחרה, סנו, טוענת כי קליר נהנית מיתרונות לא הוגנים במכרזים, ומחזיקה בנתוני אמת על הצריכה בצה"ל - בעקבות עתירת סנו, ביהמ"ש הורה על הקפאת המכרז עד לדיון בשבוע הבא

05.07.17 | יסמין גואטה


כבר 16 שנים ברציפות זוכה חברת קליר, פעם אחר פעם, במכרז של משרד הביטחון לאספקת חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה לבסיסי צה"ל, בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה. כעת טוענת המתחרה, סנו פרופשיונל, כי משרד הביטחון מקנה יתרון בלתי הוגן לקליר - וזו מנצלת אותו תוך שימוש בטכניקות פסולות.

בנוסף טוענת סנו, כי יש לפסול את קליר מהתמודדות במכרז, שכן היא רימתה את משרד הביטחון ולא גילתה שגבתה מע"מ בכפל במשך שנה וחצי אחרי זכייתה במכרז קודם.

בשבוע שעבר הורתה השופטת רחל ברקאי, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, על הקפאת הליכי המכרז ודחיית המועד להגשת ההצעות, בעקבות עתירה מינהלית ובקשה דחופה למתן צווי ביניים שהגישה סנו פרופשיונל. הדיון בעתירה נקבע ל-10 ביולי, והוא עשוי לעניין ספקים רבים העובדים עם מערכת הביטחון, שכן לא מעט מכרזים של צה"ל בנויים על אומדנים של כמויות אספקה. סביר להניח שלהחלטה שתתקבל בנוגע למכרז זה, יהיו השפעות גם על מכרזים נוספים.

במרכז העתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד מנחם אברמוביץ ושקד ניסן־כהן, ממשרד המבורגר עברון, עומד מכרז פומבי שפירסם משרד הביטחון במאי. המכרז הוא על הסכם מחירים למשך שלוש שנים, ועוד שתי תקופות אופציה בנות שנה כל אחת, לרכש חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה ולאספקת 158 פריטים. ההיקף הכספי של ההתקשרות הוערך על ידי משרד הביטחון ב-45 מיליון שקל בשנה, ובסך הכל 135 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים, בנוסף לעד 135 מיליון שקל לתקופות האופציה. במכרז נקבע כי המוצרים יסופקו על ידי הזוכה בהתאם לדרישות בסיסי צה"ל, כשהמחירים כוללים בתוכם את כל העלויות, כולל אספקה והשינוע.

לטענת סנו, שיטת המכרז ואופן ניסוח המסמכים שלו מעניקים לקליר יתרון משמעותי. לדבריה, בשל היתרון הזה זכתה קליר במכרזים של משרד הביטחון פעם אחר פעם, ולמעשה היא מהווה ספק בלעדי של חומרי ניקיון ומוצרי היגיינה לבסיסי צה"ל ב-16 השנים האחרונות.

על פי הנטען בעתירה, קליר, שזכתה במכרז הקודם שפירסם משרד הביטחון ב-2014, מחזיקה בנתוני האמת בדבר הצריכה של צה"ל. כך למשל, בידיה מידע שנוגע לתדירות המשלוחים, מיקומי המשלוחים, והשווי הכספי של כל משלוח. "בנתונים אלה יש כדי לאפשר לספק להעריך הערכה טובה ביותר את שעתיד לבוא", נכתב בעתירה.

מהעתירה עולה כי הרשימה שמשרד הביטחון מפרט במכרז כוללת אמנם את מספר היחידות מכל מוצר, אך מדובר באומדן לצריכה שנתית. הספק לא יודע מראש כמה מוצרים יהיה עליו לספק בפועל, ואף נאמר מפורשות כי הנתונים הם משוערים ולא יחייבו את משרד הביטחון לגבי צריכה עתידית בפועל. הספק גם לא יודע מהי תדירות המשלוחים, מהם יעדי המשלוח, ומהו שווי אספקה בודדת, למעט נתון של שווי אספקה מינימלי.

פערים בין הצריכה האמיתית לאומדנים

בעתירה מפרטת סנו כי פנתה למשרד הביטחון בדרישה לקבל את נתוני האמת בנוגע לצריכה בעבר. בין היתר, היא ביקשה לקבל מידע שמתייחס לתדירות המשלוחים, שוויים הכספי, ויעדי המשלוחים שבוצעו בעבר. בסופו של דבר, מסר משרד הביטחון נתונים אודות הצריכה בפועל ב-2014–2017. ואולם אז גילתה סנו, לטענתה, פערים של עשרות ואף מאות אחוזים בין הצריכה בפועל לבין האומדנים. "פערים אלה מעניקים יתרון משמעותי לספק הקיים, שבידיו נתוני האמת המדויקים, לרבות הצריכה בפועל בכל שנה ושנה, ולא רק סך הצריכה בשלוש השנים האחרונות, כפי שפירסם משרד הביטחון ליתר משתתפי המכרז", נכתב.

תנאי המכרז קובעים כי על כל מציע להציע מחיר ליחידת מוצר ביחס לכל פריט ברשימה, שמונה יותר מ-150 פריטים. סכום המכפלות של המחיר ליחידה ביחס לכל פריט, באומדן הצריכה השנתית שמצוינת במסמכי המכרז, מהווה את ההצעה הכוללת של כל מציע. הזוכה הוא זה שהצעה הכוללת שלו היא הנמוכה ביותר.

סנו טוענת כי פערי המידע בין קליר ליתר המשתתפות במכרז מעניקים לה "יתרון מהותי ביותר בתמחור ההצעה שלה, באופן שאף מעלה חשש לביצוע מניפולציות בתמחור המוצרים". עוד נטען כי "השימוש באומדן צריכה שנתית, שאינו מבוסס על נתוני עבר אמיתיים ומדויקים מקנה יתרון ברור לספק הקיים", נטען.

היתרון של הספק הקיים על פני המציעים הפוטנציאלים בא לידי ביטוי, על פי סנו בכך שביכולתו לתמחר את ההצעה שלו תוך שימוש בטכניקת "הסטת המחירים", כך שיציע מחיר נמוך לגבי פריטים הנרכשים בפועל בכמויות קטנות יותר מהאומדן, ויציע מחירים גבוהים למוצרים הנרכשים בפועל בכמויות גדולות יותר. "תכסיסנות זו בתמחור ההצעה במכרז מתאפשרת בשל שתי סיבות עיקריות: האחת, העובדה שהאומדן במכרז אינו מבוסס על נתוני האמת, וקיימים פערים ניכרים בינו לבין הצריכה בפועל, מבלי שניתן הסבר לפערים; השנייה, פערי המידע בין הספק הקיים לבין יתר המציעים הפוטנציאליים במכרז", נכתב בעתירה". המציעים אינם מצויים כולם באותה 'עמדת זינוק' שווה, כנדרש על פי עיקרון השוויון שהוא העיקרון המרכזי והחשוב ביותר בדיני המכרזים".

"רמייה של ממש"

זו אינה הפעם הראשונה שסנו מגיעה לבית המשפט עם מכרז של משרד הביטחון. ב-2014 פירסם משרד הביטחון שני מכרזים, אחד לרכש חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה, והשני לרכש כלים חד־פעמיים. גם אז פנתה סנו למשרד הביטחון לקבלת נתונים - וכשלא נענתה היא הגישה עתירה בבקשה לקבל אותם. בסופו של דבר, נאות משרד הביטחון להמציא לה את הנתונים בדבר הצריכה בפועל בשנים שקדמו לפרסום המכרז, וסנו הסכימה למחוק את העתירה שהגישה. במקרה הזה החליטה ועדת המכרזים כי קליר שהציעה לספק את המוצרים תמורת 21.7 מיליון שקל היא הזולה ביותר, ולכן היא זכתה במכרז. סנו, לעומת זאת, הציעה לספק את המוצרים תמורת 23.1 מיליון שקל.

ואולם סנו טוענת כעת כי ב-2015 התברר לה לתדהמתה שמחירי המוצרים בפועל, שאותם משלם משרד הביטחון לקליר, גבוהים מהמחירים שהיא הציעה במכרז. כשסנו גילתה זאת היא פנתה לממונה על פניות הציבור במשרד הביטחון, והעלתה טענות בנוגע לכשרות הזכייה של קליר במכרז. התשובה שקיבלה היתה כי המחירים בתעודות המשלוח שצורפו למכתבה תואמים למחירים שהציעה קליר במכרז, והפערים שנמצאו נובעים מתוספת המע"מ.

בסנו טוענים כי הם קיבלו את ההסבר הזה בתחילה, והחליטו שלא לשוב לעסוק בנושא. ואולם באחרונה הגיע אליהם מחירון למוצרים המשולמים על ידי צה"ל, הכולל הן את המחיר לפני מע"מ והן את המחיר כולל מע"מ. "ממחירון זה עולה כי התשובה שניתנה על ידי משרד הביטחון אינה נכונה, וכי המחירים הנקובים בתעודות המשלוח אינם כוללים מע"מ, וגבוהים מהמחירים הנקובים בהצעתה של קליר במכרז", מודגש בתביעה.

סנו פנתה שוב למשרד הביטחון ודרשה את בירור העניין בדחיפות. הטיפול הועבר לגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון. תשובת היועץ המשפטי של משרד הביטחון התקבלה בשבוע שעבר, והפעם התשובה היתה שונה. נטען כי "אירעה תקלה" במערכת הממוחשבת של משרד הביטחון עקב שדרוג שבוצע ב-2016, ובשל תקלה זו התווסף מע"מ על המחירים הכוללים כבר מע"מ, ומכאן הפערים במחירים."

סנו טוענת כעת כי "הניסיון של משרד הביטחון לסווג התנהלות חסרת תום לב זו, לשון המעטה, כ'תקלה', שאין לה אין כל השפעה על המכרז הקודם או הנוכחי - לא תצלח". אשר לקליר, היא מדגישה כי התנהלותה "פוגעת פגיעה קשה באמינותה, באופן שאינו תואם את הציפייה מספק של משרד הביטחון, המחויב לרמת אמינות גבוהה, לאור רגישות המידע המגיע לידיו."

התנהלות קליר גם מהווה לטענת סנו, הפרה של תנאי ההתקשרות עם משרד הביטחון, שבה הסכימו הצדדים על מחירים קבועים למוצרים, כשבפועל קליר גבתה מחירים גבוהים בהרבה. "התנהלות זו היא בלתי הוגנת ובלתי הגונה ביחסים בין קליר לבין משרד הביטחון, ואף עולה כדי רמייה של ממש וגזל, על חשבון הקופה הציבורית."

קליר מצדה הגישה אתמול לבית המשפט תגובה לעתירה באמצעות עו"ד רועי בלכר, ובה היא טוענת כי "סנו פרופשיונל השתמשה במסמכים מסווגים וסודיים שהשיגה בדרך לא דרך מיחידות צה"ל השונות או ממשרד הביטחון, שלא כחוק ותוך ביצוען של עבירות פליליות לכאורה". לטענת קליר, "התנהגות פסולה זו של סנו פרופשיונל היא המשך ישיר למקרים דומים שבהם היא פרצה למערכת הרכש הצבאית המסווגת והפיקה, שלא כדין, מידע מסווג וסודי של קליר ושל יחידות צה"ל שהתקשרו עמה במכרז."

אשר לטענות הנוגעות להתנהלותה של קליר בעקבות חיוב המע"מ ביתר, מדגישה קליר כי מדובר בטענות שווא. לפי קליר, "טענותיה של סנו שלפיהן קליר בחרה למלא פיה מים, תוך גביית הסכומים ששולמו לה ביתר - הן שקריות לחלוטין". קליר מדגישה כי לה, כספק, אין כל שליטה על המוצרים שיוזמנו על ידי היחידה המזמינה או על גובה התשלום שהיא מקבלת ממשרד הביטחון, וכי המערכת כולה נשלטת באופן מלא על ידי היחידה המזמינה ועל ידי אגף הכספים במשרד הביטחון.

קליר מוסיפה כי לא נפל פגם בהתקשרות שלה מול משרד הביטחון. היא מציינת כי ב–2016 נערך עדכון במערכת הרכש הממוחשבת של משרד הביטחון, עדכון זה הוביל לתקלות שהשפיעו בין היתר על העסקות של קליר מול המשרד. קליר טוענת כי היא התריעה למשרד הביטחון בזמן אמת ובאופן מיידי על כל שינוי לא מובן במערכת.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אין בסיס לטענותיה של חברת סנו. משרד הביטחון מנהל את המכרז על פי חוק ולא מעניק יתרון כלשהו למי מהמתמודדים. בניגוד לנטען, סנו קיבלה במהלך המכרז את כל המידע הנדרש ואף מעבר לכך. כמו כן, אין בסיס לטענה שקליר רימתה כביכול את משרד הביטחון. החברה דיווחה מיידית למשרד על תקלת המחשוב בתשלום המע"מ, שהביאה הן לחיוב ביתר, והן לחיוב בחסר של החברה. עמדת המדינה במלואה תוצג כמקובל לבית המשפט."