עתונות

רשות ניירות ערך פוגעת בקרנות הגידור (דה מרקר)

שני פסקי הדין בעניין אינטגרל ויוטרייד ממחישים היטב את האמרה hard cases make bad laws ,הידועה האמריקאית

31.08.19 | אחיי גמא


באחרונה הודיעה הרשות לניירות ערך כי היא שוקלת להכניס לשוק ההון מוצר חדשני - "קרן גידור בנאמנות", יצור כלאיים של קרן נאמנות וקרן גידור. הפיקוח על המוצר החדש יהיה כמו על קרן נאמנות - מנהל עם רישיון, נאמן עם רישיון ודו"חות שוטפים ופומביים לרשות ולציבור המשקיעים - אך ההתנהלות תהיה דומה לזו של קרן גידור - גמישות יתרה בהשקעות, ללא אפשרות לפדיון יומי של יחידות הקרן.

על אף שהדרך להשקת המוצר החדש עוד ארוכה (הליך החקיקה טרם החל), הרשות הזדרזה והנחיתה מכה קשה, אך מיידית, על תעשיית קרנות הגידור: במקביל לפרסום הקול הקורא, הרשות גילתה את דעתה ביחס לחוקיות פעולת קרנות הגידור הקיימות בישראל, שממנה ניתן להבין שהרשות לא תאפשר המשך גיוס כספים נרחב לתעשייה, אלא ממשקיעים אמידים בלבד, אלה שהם בעלי נכסים נזילים של מליוני שקלים לפחות. ניתן לתהות מדוע בוחרת הרשות לרתום את העגלה לפני הסוסים. למה היא בוחרת להקדים ולהטיל מגבלות נוקשות על תעשיית קרנות הגידור, זמן רב לפני שיאושר שיווק המוצר החדשני?

אחד ההסברים האפשריים לכך הוא השילוב הקטלני, שייתכן שהרשות זיהתה, בין שני פסקי דין שיצאו בחודשים האחרונים מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק הדין הראשון, בענין אינטגרל, שאליו גם מתייחסת הרשות במפורש בגילוי הדעת שפירסמה, קבע בית המשפט קביעות שעירערו את הפרשנות שהיתה מקובלת בשוק עד לאותו מועד ביחס לכפיפות קרנות הגידור, וקרא במפורש להסדיר את תחום קרנות הגידור.

בפסק הדין השני, בענין יוטרייד, הטיל בית המשפט אחריות ברשלנות על רשות ניירות ערך בשל פיקוח בלתי נאות על פעילות חברה שעסקה בניהול תיקי השקעות, ללא רישיון, והסבה למשקיעים נזקי עתק. ייתכן, אפוא, שרשות ניירות ערך חוששת כי לנוכח הקביעות התקדימיות בפסק הדין הראשון בענין קרנות הגידור, יבקשו משקיעים בקרנות גידור, שאיבדו את כספם, להטיל אחריות ברשלנות לנזקיהם על הרשות ולדרוש פיצוי בגין פיקוח לא נאות של הרשות. זאת, בדומה לקביעות שנכללו בפסק הדין השני.

כך או אחרת, אין ספק ששני פסקי הדין הללו, אינטגרל ויוטרייד, ממחישים היטב את האמרה האמריקאית הידועה, שלפיה laws bad make cases hard .שהרי מצד אחד, תעשיית קרנות הגידור בישראל מתנהלת באופן הוגן כלפי משקיעיה ואיננו עדים לביצוע עבירות ומעשי מרמה, ומשכך ההסדרה אינה בהכרח דרושה. מצד שני, הפיקוח של הרשות על הגורמים העוסקים בתיווך השקעות, כגון מנהלי תיקים, קרנות נאמנות, זירות סוחר, פלטפורמות מימון המונים וכדומה, הוא במרבית המקרים יעיל ואפקטיבי. כנראה שבסופו של יום, הנזק שהסבו לשוק שני פסקי הדין שצוינו כאן, עולה על התועלת שבהם.

הכותב הוא עורך דין, ראש מחלקת שוק הון, ניירות ערך והון סיכון במשרד עורכי הדין המבורגר עברון ושות'