עתונות

התערבות בית המשפט בעסקת בעלי עניין צריכה להיעשות בריסון ובזהירות

הלוואות שנמשכו על ידי הבנקים לחברות שקרסו לא יועברו לקופת הפירוק, כך קבע סופית בית המשפט העליון ודחה את ערעורו של עו"ד יצחק מולכו נגד הבנקים דיסקונט ומזרחי בפרשת חפציבה - הם לא יחויבו להחזיר 100 מיליון שקל

21.04.2021 | מערכת ביזפורטל


אקורד סיום בפרשת חפציבה? בית המשפט דחה את בקשת המנהל המיוחד עו"ד יצחק מולכו, לחייב את הבנקים להשיב לקופת הפירוק כספי פיקדונות שחילטו בשלב הקריסה. בית המשפט העליון דחה את ערעור עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד שמונה לקבוצת חפציבה, על פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בירושלים לטובת בנק דיסקונט ובנק מזרחי. בכך בא לכדי סיום הליך משפטי שנמשך שנים רבות בעקבות קריסתה של קבוצת חפציבה בשנת 2007. 

פסק הדין עסק בעסקאות הלוואה מסוג "גב אל גב" – במסגרתן העניקו הבנקים לחברות הלוואות שתנאי מרכזי להעמדתן היה הפקדת הכספים בפיקדון סגור ושעבודו לטובת הבנק המלווה. סמוך לקריסת החברות, חילטו הבנקים את הפיקדונות המשועבדים, והמנהל המיוחד תבע את השבתם של הסכומים שחולטו לקופת הפירוק, אשר הסתכמו בסכומים העולים על 100 מיליון שקל.

את טיעוניו ביסס מולכו בין היתר על דיני החברות הקובעים את אופן אישורן של עסקאות בעלי עניין, וכן קובעים כי עסקאות כאלה צריכות להיות לטובת החברה. המנהל המיוחד טען כי העסקאות לא אושרו כנדרש, ומאחר ואין להן היגיון כלכלי (מדובר בעסקה מעגלית שעל פניה אינה מספקת יתרון לחברות), הן אינן עסקאות לטובת החברה ולכן ניתן לבטלן. עוד נטען כי המדובר בעסקאות לא חוקיות, שנועדו לצורך "ייפוי מאזנים". 

 

בית המשפט: העסקאות לא פגעו בחברות ולא בבעלי המניות
בפסק הדין נקבע כי העסקאות לא העלו חשש לפגיעה בחברות או בבעלי המניות ולא נשקפה להם סכנה מהעסקאות, וכן כי טענת אי החוקיות ויפוי המאזנים שהעלה מולכו לא הוכחה, וכי הוא לא הביא כל ראיה לתמוך בטענות, שאף נושאות אופי פלילי. כן נקבע כי מאחר והעסקאות בוצעו בענייננו בהסכמת כל בעלי המניות בחברה, אין מקום לטענות הביטול מכוח המנגנונים הקבועים בחוק החברות העוסקים בעסקאות בעלי עניין או הפרת חובות אמונים. "פעולה שנעשית בהסכמת כל בעלי המניות בחברה, ככלל לא תיחשב כהפרה של חובת האמונים כלפי החברה". גם בהקשר של עסקאות בעלי עניין, הובהר כי במצב שבו כל בעלי המניות בחברה מסכימים לעסקה מסוימת, "יש לראות בה כפעולה כדין אף אם לא אושרה בהתאם לכללים לאישור עסקאות בעלי עניין". 

בפסק הדין גם הובהר כי הבנקים היו רשאים להסתמך על אישורם המפורש של עורכי הדין מטעמה של חפציבה, לפיו העסקה אושרה על ידי החברה כנדרש בחוק. "משכך, לא ניתן לקבוע כי הבנקים ידעו, או צריכים היו לדעת, שהעסקאות לא קיבלו את האישורים הדרושים לפי חוק החברות, תנאי נדרש לצורך ביטול העסקאות". 


התערבות בית המשפט בעסקת בעלי עניין צריכה להיעשות בריסון ובזהירות
לעניין טובת החברה, נקבע כי "התערבות בית המשפט בעסקת בעלי עניין שאושרה כדין ראוי שתיעשה בריסון ובזהירות; ולא בנקל יורם הנטל להוכיח כי העסקה לא היתה "לטובת החברה" מקום שהיא צולחת את מנגנון האישור שבחוק החברות".

את בנק דיסקונט ייצגו במסגרת ההליך עורכי הדין אסף אנגלרד ואלינור שטרק ממשרד עו"ד המבורגר עברון ושות'. את בנק מזרחי ייצגו עו"ד פיני יניב ורועי דלח ממשרד מיתר. 

לדברי עוה"ד אסף אנגלרד ואלינור שטרק: "חשיבות פסק הדין חורגת מנסיבות המקרה הספציפיות שנוגעות להלוואות שניתנו לקבוצת חפציבה. המדובר בפסק דין מרכזי הכולל הלכות סדורות בנושאי ליבה של דיני החברות ובפרט לגבי אישורן של עסקאות בעלי עניין, יחסי החברה עם צדדים שלישיים ואפשרות הבנק להסתמך על אישורים שניתנים לו על ידי עוה"ד של החברה. בית המשפט גם מבהיר בפסק הדין את סטנדרט הביקורת השיפוטית שיופעל על ידו, במקרים שבהם יובאו בפניו טענות לפיהן עסקאות מסוימות אינן לטובת החברה כפי שנדרש לפי חוק החברות".